לוי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ-הנה"ח

החלטה

אני מודה לב"כ התובע-משיב על הגשת הבקשה למתן החלטה, כנראה בשל תקלה לא הועלתה "משימה" לסל המשימות, יתכן בהעדר תגובה מטעם המבקשת ונוכח עיכוב הביצוע עד להחלטה אחרת ואני מתנצלת על כך.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד שניתן על ידי ביום 1 אוקטובר 2010. המשיב הגיב לבקשה ביום 9 דצמבר 2010. למבקשת ניתנה להגיב לבקשה אולם היא לא עשתה כן. ההליכים עוכבו במסגרת הגשת הבקשה עד להחלטה אחרת.

בהתאם לפסה"ד חוייבה המבקשת לשלם למשיב פיצוי בגובה של כ- 400 אלף ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בגין שתי תאונות דרכים, משנת 2004 ו- 2005. לתובע נקבעו נכויות בתחום האורטופדי, נוירולוגי ו-א.א.ג בגובה של 21.7%, כתוצאה מהתאונות. הצדדים לא היו חלוקים על נכותו הרפואית של התובע, אלא על גובה נזקיו כתוצאה מהתאונות.

בבקשה נטען לסיכויי הערעור, יודגש כי גם המשיב/התובע הגיש אף הוא ערעור על פס"ד, כן נטען לכך שהמבקשת לא תוכל לקבל הכספים שתשלם למשיב, ככל שיתקבל הערעור. לבקשה לא צורף תצהיר. המבקשת הפנתה למצבו הכלכלי של המשיב, כעולה מפסה"ד וההליך שנוהל לפני כאמור. ב"כ המשיב מנגד, התנגד לבקשה והפנה לכך כי לא נטען והוכח קושי העשוי להיגרם למבקשת ולחוסר יכולתו של המשיב להשיב את הכסף ככל שיתקבל הערעור. המבקשת לא הגיבה לתשובת המשיב. שני הצדדים לא תמכו עמדתם בתצהיר והסתמכו על טיעונים משפטיים, תוך הפניה לפסיקה רלבנטית.

השיקולים להם נדרש בית המשפט בעת בחינת בקשה לעיכוב ביצוע הם שנים: סיכויי הערעור להתקבל ו"מאזן הנוחות". היינו, האיזון בין הנזק שייגרם לצד הזוכה אם יעוכב הביצוע לעומת זה שייגרם לצד המפסיד אם יחויב לבצע את פסק הדין ללא דיחוי. (ע"א 811/07 מכבי שירותי בריאות נ' גולובי, (מיום 15.2.07) פסקה 5 להחלטה ).

 "יש לזכור כי נקודת המוצא של בית המשפט ביישום השיקולים האמורים היא כי גם הגשת-ערעור אינה מצדיקה את עיכוב ביצועה של ההחלטה (תקנה 466 לתקנות), ולפיכך, עיכוב ביצועו של פסק דין, ובייחוד פסק דין כספי, הוא החריג ולא הכלל"

 (רע"א 1021/08 מרסל אבירם נ. הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (מיום 29.5.08))

 עוד הלכה היא כי:

 מטבע הדברים, ראוי כי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, תתמקד הערכאה הדיונית - להבדיל מערכאת הערעור - בעיקר ברכיב השני של נזק לא הפיך, ותנקוט באיפוק ובריסון עצמי בהערכת סיכויי הערעור על פסק דינה.

(בש"א 2288/08 רינאווי נ. נשאשיבי (מיום 23.3.08)

אשר על כן, לא אתייחס בהחלטה זו לסיכויי הערעור, שני הצדדים טוענים לסיכוייהם הטובים ומנגד לסיכויי הצד השני, כפי שפורטו על ידי הצדדים בבקשה ובתגובה.

חריג לכלל של אי עיכוב ביצוע, הוא כאשר יש בידי המבקש לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהמשיב אם יצליח בערעור - בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג (2) 172, או אם הסכום בו חוייב המבקש בפסק-הדין יכול לפגוע במצבו הכלכלי באופן אנוש, עד שאף אם יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב עוד את המצב לקדמותו – ע"א 6146/00 עיריית ת"א נ' בצלאל (ניתן ביום 19.11.2000); ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5) 403 (1997) והאסמכתאות שם.

בעניננו, המבקשת לא העלתה כל טענה עניינית ולא הניחה תשתית עובדתית כלשהיא לכך שהמשיב לא יוכל להשיב הסכום שישולם לו ככל שיתקבל הערעור. לא נטען דבר לאי יכולתו של התובע להשיב הכספים שנפסקו לו ככל שיתקבל הערעור, עוד יוער כי התובע, כפי שפורט נפצע בשתי תאונות דרכים ונכותו הרפואית עולה על 20%. התאונות התרחשו לפני למעלה מ-6 שנים ומן הראוי לשלם לתובע את שנפסק זה מכבר. בנסיבות אלו מכל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"א, 23 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: